למה לי לכתוב בלוג?
אני אוהבת לעבוד ואוהבת את העבודה שלי. ככה זה היה תמיד (או לפחות זה מה שסיפרתי לעצמי יום יום ובטח שבמבט לאחור). לעיתים אני מרגישה שאני אמורה להתנצל על כך – לקטר, לחלום על 10 מיליון שיאפשרו לי להפסיק לעבוד. אבל אני לא. אני אוהבת את העבודה שלי ואוהבת לעבוד ומהמקום הזה החלטתי שאני רוצה ללמוד ולבחון מה קורה אצל אחרים, ואחת מהדרכים היא - לכתוב בלוג.
אני סקרנית (ואולי מעורב כאן גם יצר מציצנות) איך אנשים אחרים פועלים, נעים, מתקדמים ומשתנים בעולם המקצועי שלהם.
גדלתי על אגדות ילדים של 'והם חיו באושר ועושר', וכך בתחומים רבים היתה לי תמונה אידיאלית של 'איך זה צריך להיות'. וכך בשנים רבות של זוגיות המשכתי להחזקתי את התמונה הדמיונית, וחשבתי שבאופן זה או אחר היא מתקיימת אצל אחרים... אז אותו הדבר בעולם המקצועי. הרבה שנים החזקתי בתפיסה שיש קשר ישיר בין לימודים לעבודה. הייתי בטוחה שהשתנות והתקדמות בעולם העבודה הם לינאריים - אחרי שעשיתי א' אני יכולה לעשות ב' וכך הלאה והלאה. אומנם, אצלי הסיפור המקצועי היה די שונה אבל המשכתי להאמין שאצל הרוב זה אחרת ו- (כרגיל) אני השונה.
לפני שנה וחצי שמאי בן זוגי עזב, בבת אחת ונראה שמבלי להביט לאחור, את ההייטק אחרי 25 שנה והחליט שהוא הולך לעשות משהו אחר לגמרי. אבא של שמאי החל לעבוד בחברת נסיעות כנער שליח בגיל 17 ויצא לפנסיה כמנכ"ל באותו התחום. זה היה הסיפור המקצועי המוצלח עליו הוא גדל ואמרתי לעצמי אם 'זה קרה לו', אם הוא החליט לנוע ולהתקדם אחרת מ-'מסלול האגדות', אז כנראה שאין מסלול שכזה וההתמודדויות והרצונות האישיים סוללים דרך יחודית. ומכאן התחילו הדמיון והסקרנות לעבוד. התחלתי להסתכל לצדדים ולראות שיש הרבה מאוד מסלולים... שאולי לכל אחד יש את הסיפור והדרך שלו... ומצד שני ה-'חוקרת' שבי אמרה שזה לא יכול להיות ושיש 'תבניות'... בקיצור - החלטתי לכתוב בלוג.
ואז גיליתי יש עוד סיבה שמניעה אותי לכתוב בלוג. בתקופה האחרונה התחלתי להרגיש חוסר שקט. כשניסיתי לבדוק את המקור שלו מצאתי בתוכי מתח בין הציפיות השונות שיש לי ממקום עבודה. מצד אחד, כמו ההורים שלי, אני מחפשת במקום העבודה ביטחון וזהות ומהצד השני אני רוצה שמקום העבודה יהיה מקום של פיתוח אישי והנאה. האם אלה ציפיות סותרות? האם צריך להכריע? האם כשמחזיקים בשני 'הקצוות' אפשר לנוע ולהתקדם? האם הדרישות השונות ממקום העבודה משתקות? אני מקוה שהכרות עם סיפורים מקצועיים של אחרים יאפשרו לי להבין טוב יותר את 'הסיפור שלי' ושל הסובבים אותי.
בבלוג הזה, אציג סיפורי קריירה של אנשים שונים במטרה להוות השראה ורעיונות לדרך האישית שכל אחד סולל, להשקיט מציצנות, וגם להרגיע הורים ובני זוג מודאגים. מפעם לפעם אבקש מאיש או אשת מקצוע להציג תובנות מ-'סיפורי הקריירה', וגם אני לא אתאפק ואוסיף תובנות ומחשבות שונות בסופו של כל פוסט.
בבלוג יתארחו אנשים שנמצאים בעולם העבודה לפחות 20 שנה, והם יספרו ויתייחסו לנושאים שנראים להם חשובים ומעניינים.
הבלוג הזה עולה לאויר בשלהי 'תקופת הקורונה' (נחשב ותוכנן הרבה לפני) מסקרן איך תקופה זו בה הכל נע וזע ישפיע ויניע את הסיפור והדרך המקצועיים שלנו.
