בלוג #zoom out

שנים של ג'אגלינג בין העבודה לבית הסתיימו. חייבת להודות שאחד מהכדורים כבר לא ממש באויר, אבל לא יודעת איך להתמודד. יש כאן משהו מהותי. סוג של 'מי אני ומה אני'. זהו פוסט פתיחה לסבב ב' של הבלוג עובדים לטובה. הפעם סיפורי מקצוע של א.נשים שאוהבים לעבוד וילדיהם גדלו.

בשנה שעברה נעלתי בעיקר נעלי ספורט ונעלים שטוחות. מאחלת לעצמי לנעול בשנה הבאה נעלי עקב. מחשבות על השנה שהייתה ומחשבות לקראת השנה שתבוא. הימים האלה, ימי 'בין השמשות' של השנים מזמנים ומזמינים להתבונן בשנה שהייתה ולאחל לשנה שתבוא. משתדלת לזכור ש-'אחרי המעשים נמשכים הלבבות'.

הַחַיִּים שֶׁלְּךָ דְּבַשׁ, .... לֹא! הִקְלַדְתִּי חֲזָרָה, הֵם מָרוֹר. אֲבָל צוּף אֲנִי מוֹרֵחַ עֲלֵיהֶם לְבַלְבֵּל אֶת עַצְמִי וְאֶת הַפַּרְפָּרִים (גיורא פישר, צירי חיים) נזכרתי בשיר הזה היום כשחשבתי איפה נח לי לגדול

מיכל פולת גרה בתאילנד, מתמונות ודברים שהיא משתפת ברשתות החברתיות נראה שהיא שעושה 'חיים משוגעים', אבל חברות שלה אומרות שהיא וורקוהולית וכל הזמן עובדת. מיכל אומרת על עצמה שהיא פשוט עושה את השליחות שלה וכנראה שזו הסיבה שהדברים זורמים, גם כשיש אתגרים.

הפעם זהו פוסט 'מאחר'. הפעם במקום סיפור מקצועי, מתארחת בבלוג סאלי תדמור אשר (בין שאר עיסוקיה) מלווה ומאמנת אנשים לסלול ולצעוד את דרכם המקצועית, לעשות את מה שרוצים לעשות. סאלי עוזרת הלכה למעשה ובזמן אמת, לעצב, להשפיע ולספר את הסיפור המקצועי 'שלנו'. הפוסט מציע 'משקפים' להסתכל על הדרך שלהם בעזרת הגישה היחודית שמציעה סאלי. זהו סוג של zoom out על הדרך שאנשים עושים כשהם סוללים את דרכם היחודית והמקצועית,

עם האמונה שאין מצב שמקצוענות תלויה ומוגדרת (רק) בהקשר של מקום עבודה זה או אחר ביקשתי מנשים שונות לספר על התמודדות ואתגרים מקצועיים. מפה לשם, ביחד עם האומנית מרים אדלר זיהינו 13 כוחות על. לכל אחד יש 3-4 כחות שכאלו שמאפשרים לו 'לקום' מקצועית.