בלוג #שכיר.ה

הילה הראל היא פסיכולוגית אשר עובדת כמאמנת מנטאלית של ספורטאים ומנהלים. הילה 'גדלה' מקצועית במוסדות ותיקים עם מסורת ונורמות ביעוץ ואימון אבל בחרה, אחרי שנים, להיות עצמאית ולהביא לידי ביטוי את הסגנון האוטנטי שלה. הילה ממליצה לכולם להשתדל להיות במקום שאותו הם אוהבים ולאהוב את מה שהם עושים.

יונת אדמוני היא מוזיקאית אשר עבדה 26 שנה עם ילדים- בעשרות גנים ובבית ספר. היא עזבה בסוף שנה שעברה על מנת לפתוח מגמת מוזיקה על אזורית. יונת הולכת לעבודה עם אקורדיון. בבית בסלון יש לה פסנתר ואת אפי הבובה המלווה אותה ואת הילדים לאורך השנים.

דפנה מקובסקי היא מרפאה בעיסוק ובשנה האחרונה, אחרי 25 שנות עבודה מגוונות בתחום, היא מנהלת את מתי"א (מרכז תמיכה ישובי אזורי), המשרת 8 רשויות מקומיות . בנוסף על זה דפנה יוזמת ומנהלת בהתנדבות פרויקטים קהילתיים רבים. בחדר העבודה שלה יש עוד עמדת מחשב ושולחן ישיבות ואין סוף לוחות ואביזרים אחרים לארגון וסדר

מיכל מדמון היא מורה למתמטיקה העושה כל מה שלדעתה יכול לשפר את העבודה של מורים בישראל, בימים אלו הרבה מזה מתקיים ברשת. ב 2018 נבחרה ע"י מגזין דה מרקר כאחת מ 100 המשפיעים בישראל. בסביבה שלה- על שולחן העבודה, בתיק או בדפדפן יש תמיד ספרים או מאמרים בנושאי הוראה ומורים.

יוסי סעידוב הוא יזם חברתי העובד בארגון צרכני תחבורה ציבורית בישראל- 15 דקות, שהוא היה שותף להיווסדו. בנוסף הוא מייעץ, משתף מניסיונו ומלווה יוזמות חברתית רבות בעיקר כשהן צריכות עזרה ותמיכה במאבקים המתרחשים במרחב הציבורי. בכל בוקר יוסי שותה קפה וקורא עיתונים הרגל מהתקופה בה היה כתב ועורך בגופי תקשורת שונים.

מאירה גוטסדינר גרה בצפון קליפורניה קרוב לעשרים שנה היא מלמדת יהדות ועברית במסגרות שונות ופועלת כדי לבסס את חווית העמיות היהודית. מאירה למדה חינוך אבל עבדה שמונה שנים בתחום הביטוח עד שחזרה 'הביתה'. על שולחן העבודה שלה יש תמיד מילים, המופיעים משתנים.

נצחיה פלג עוזרת למורים לעשות את העבודה שלהם הכי טוב שאפשר. היא כותבת חומרי למידה ומפתחת מערכי שיעור, מטפלת באין סוף בעיות ואתגרים. נצחיה אומרת על עצמה שהיא 'תומכת לחימה' של מורים. בעיקר מורים למתמטיקה. בחדר העבודה שלה תלויות ציפורי אוריגמי, בהם היא רואה שילוב של גיאומטריה עם תנועה מעלה ומעוף.

רחל ארליך הבטיחה לעצמה שהיא לעולם לא תהיה מורה, וכבר 23 שנה היא ממלאת תפקידים שונים ומגוונים במערכת החינוך. תחום העיסוק הנוכחי שלה הוא מחוננים והיא מתכללת מחוזית (מתברר שיש תפקיד רשמי שכזה) וגם כותבת בלוג בנושא. כמתכללת היא מתבוננת במציאות, מפזרת לחלקים ואז עוזרת בהרכבה מחודשת, לפעמים היא עושה זאת גם על לוח ההשראה

יעל צאיג מנהלת פיתוח ארגוני ואחריות תאגידית בבנק מזרחי טפחות. 18 שנים עבדה יעל בתחום הפיננסים ואז היא עשתה שינוי תחום מבלי לשנות מקום עבודה. איך עושים דבר שכזה? ואיך 'נולדים' מחדש באותו המקום? יעל היא אחותי ויחד עם זאת הופתעתי והתרגשתי מהסיפור המקצועי שלה. על הקיר במשרד יש לה תעודות לצד תמונות משפחתיות והמון פתקים חשובים.

אילנה בוכהולץ מורה 34 שנים. מ-'רחוק' היה נראה לי כי אילנה עושה כמעט את אותו הדבר לאורך השנים אבל כשקצת 'התקרבתי' גיליתי סיפור של למידה והתאמה אין סופיים. אצלי זה עורר קנאה, הרבה שאלות והרגשה שיש לי מה ללמוד, ואילנה היא מורה נהדרת. בתמונה יומן המורה של אילנה. פעם בכניסה לקניון כששאלו אותה אם יש לה נשק, היא חשבה שיש לה את היומן שלה.

נטע שפירא מנהלת מקימה של המרכז ללימודי רוח בספריה הלאומית. במשרד שלה תלויה תעודת הסיום של סבא שלה עוזיאל מאלי, מבית הספר החקלאי מקווה ישראל. סבא עוזיאל התמחה במקצועות המכניקה והפלחה והיה גם ד"ר לתנ"ך וללשון עברית. התעודה נותנת השראה ומזכירה שלמידה מתחדשת ומשתנה כל הזמן.