בלוג #רק על עצמי

שנים של ג'אגלינג בין העבודה לבית הסתיימו. חייבת להודות שאחד מהכדורים כבר לא ממש באויר, אבל לא יודעת איך להתמודד. יש כאן משהו מהותי. סוג של 'מי אני ומה אני'. זהו פוסט פתיחה לסבב ב' של הבלוג עובדים לטובה. הפעם סיפורי מקצוע של א.נשים שאוהבים לעבוד וילדיהם גדלו.

כשיצאתי לדרך עם הבלוג הצהרתי על פוסט אחת לשבוע במשך שנה, ואחרי שבעה חודשים התחלתי לזייף. למה? לא יודעת. חושבת שעוד אחזור. מסקרן באיזה אופן.

בשנה שעברה נעלתי בעיקר נעלי ספורט ונעלים שטוחות. מאחלת לעצמי לנעול בשנה הבאה נעלי עקב. מחשבות על השנה שהייתה ומחשבות לקראת השנה שתבוא. הימים האלה, ימי 'בין השמשות' של השנים מזמנים ומזמינים להתבונן בשנה שהייתה ולאחל לשנה שתבוא. משתדלת לזכור ש-'אחרי המעשים נמשכים הלבבות'.

הַחַיִּים שֶׁלְּךָ דְּבַשׁ, .... לֹא! הִקְלַדְתִּי חֲזָרָה, הֵם מָרוֹר. אֲבָל צוּף אֲנִי מוֹרֵחַ עֲלֵיהֶם לְבַלְבֵּל אֶת עַצְמִי וְאֶת הַפַּרְפָּרִים (גיורא פישר, צירי חיים) נזכרתי בשיר הזה היום כשחשבתי איפה נח לי לגדול

יום הולדת הוא זמן טוב לשאול את עצמי את השאלות הרגילות...אבל לכבוד יום ההולדת אנסה להתפנות, לחכות ולבחון את התשובות שמגיעות. בהקשר של הבלוג – אני נשאלת ושואלת בעצמי- למה לי בלוג עכשיו? עדין לא יודעת, אבל גיליתי שלמדתי כבר די הרבה דברים מכתיבת הבלוג.

זהו פוסט אישי. המפגשים בין אנשים-עבודה-סיפור שמזמן הבלוג מציפים שאלות/אזורים נושקים ומענינים להמשך חקירה ולמידה. עודד בושריאן מסיים היום תקופה ארוכה של עבודה ועוד לא יודע 'לאן פניו'. שיחה אישית, בנקודת זמן רגישה, עם עובד מוערך. שיהיה לטובה

שמאי אייזנמן בעל שני עסקים האחד בתחום התיירות והשני בנישה ייחודית של יעוץ ארגוני, 25 שנים היה שמאי איש הייטק 'רגיל' ואז עד לפני שנתיים הוא שינה כיון. לגמרי. הוא לא חושב שהוא 'התחיל הכל מהתחלה' אלא שהסיבות בגללן הוא רוצה לעבוד השתנו והוא התאים את עצמו. שמאי הוא בעלי והפוסט הזה הוא ניסיון לספר את הסיפור שלו במנותק ממני. בעבר היו לו על המדף בחדר העבודה דברים שקשורים לחברת ההייטק שעבד בהן, עכשיו יש לו דברים שהם 'שלו' - כובעים ומזכרות מטיולים שהוא מארגן.

עם האמונה שאין מצב שמקצוענות תלויה ומוגדרת (רק) בהקשר של מקום עבודה זה או אחר ביקשתי מנשים שונות לספר על התמודדות ואתגרים מקצועיים. מפה לשם, ביחד עם האומנית מרים אדלר זיהינו 13 כוחות על. לכל אחד יש 3-4 כחות שכאלו שמאפשרים לו 'לקום' מקצועית.

אני אוהבת לעבוד ואוהבת את העבודה שלי. ככה זה היה תמיד. לעיתים אני מרגישה שאני אמורה להתנצל על כך. אבל אני לא, אז החלטתי לכתוב בלוג כדי ללמוד ולבחון מה קורה אצל אנשים רגילים שנהנים מעבודתם. מה סיפור המקצועי שלהם ואיך הם הגיעו עד הלום. בטוח אלמד מהם על עצמי. מקוה שגם אתם.